מנהיגות מעולם אחר/ אייל זמיר
הוידוי החושפני של שרי אריסון על המסרים שהיא מקבלת ועל התקשורים עוררו סערה בביצה הקיצית שלנו. העיתונות חגגה, במגזינים הכלכליים הרימו גבה, ולאחריה קול שבר על יכולתה ועל איזונה של בעלת המניות הבכירה בבנק הפועלים .
כולם התייחסו אך ורק ליכולת התקשור המופלאה של שרי ולא לנושאים אחרים מרתקים וחשובים מאוד שעולים מספרה - "לידה- כשהרוח והחומר נפגשים".
החלטתי לקרוא את הספר מתחילתו ועד סופו. על כן, באיחור מה אני מגיב רק עתה - אתכם הסליחה.
מעבר לנושא התקשורים שתפס חלק קטנטן מהספרון ובניגוד למהומה התקשורתית, נפגשתי בחומרים אחרים . נחשפתי לשרי, מנהיגה טבעית, מנהיגה גדולה , אנושית עד כאב ועם נתינה מהלב.
קרן אריסון, מכון ויצמן, בית החולים איכילוב, אוכלוסיות במצוקה, תרבות, אומנות, ספורט, נכים, ארגון מתן, מהות החיים, חזון מיה וזו רק רשימה חלקית.
מעבר לנתינה, הנושא המרכזי של הספר הוא חיפוש הדרך הסיזיפי של המחברת אחר משמעות ורוחניות. עושה רושם שהנה הפעם את השלווה ואת האמת ומיד סערה שוטפת אותה מכף רגל ועד ראש.
הנה, עוד רגע יפצע האור עד שללא כל אזהרה החושך מתפשט ונוגע בשורשי העצבים. כותבת שרי - "במהלך השנים התנסיתי, למדתי וטופלתי בתורות רבות. קורס בניסים, שיטת סילבה, הפורום, הילינג, צ'יי-קונג, רייקי, מדיטציות, קבלה , אהבה רבה, ברהמא קומאריס ועוד"
ומה עכשיו - שם הספר - לידה , מרמז על התחלה חדשה, מלאת כוחות, טוהר ואמת.
צר לי שרי, צר לי אחותי על מה שעברת ועוד יותר שאינני מצליח להתחבר ללידה החדשה.
צר לי מאוד עליך ועל רבים אחרים שנופלים קורבן לרוחניקים מבולבלים. לו היית שואלת אותי הייתי אומר לך שאף אחת מהשיטות והדרכים שהתנסית בהן לא תביא אותך לאיזו שהיא שלווה, אור או עליונות רוחנית כל שהיא. אין דבר בתנוחות גוף, נשימות כאלה ואחרות, מגעי גוף, הדלקת נרות, ניסים וצ'אקרות למיניהן כדי לקרב אותך ולו במעט לרצון האמיתי והכן שלך ברוחניות.
לא שאני מזלזל בשאיפה זו, נהפוך הוא, אני מאוד בעד.
כמי שעוסק באימון למנהיגות, בכריזמה ובהשפעה, ברורה לי לגמרי עוצמתה של מנהיגות רוחנית. מכאן גם העיסוק שלי ברוחניות ובמנהיגות. תמיד התקנאתי באנשים דתיים שלא צריכים לעמול קשה כדי להרגיש רוחניים אלא שהקושי האמיתי הוא לגעת ברוחניות בעולם חילוני.
זהו לטעמי האתגר הגדול ביותר שניצב לפנינו ושיש לו השפעה של ממש על איכות החיים של כל אחד ואחד מאיתנו ועל עתידה של האנושות בכלל. בניגוד לפיקנטריה השטחית בעניין התקשורים שהודגשה בתקשורת זהו גם כל עיקרו של הספר- המאבק ההירואי של המחברת להגיע לרוחניות ולמשמעות.
אלא, שכאמור כל הדרכים שבחרה בהן המחברת אין בהן ממש. כדי לגעת ברוחניות יש להקיף שלשה מימדים שהם: העמקה, גילוי וידיעה.
האם יש בגילויים החושפניים של שרי משהו מהגילוי, מהידיעה או מההעמקה -
תבחנו בעצמכם : "הנשמה שלנו כולה טוב, כולה חופש ושלווה, שקט, אהבה ואינסוף", "העולם החדש שאני רואה לנגד עיני יהיה עולם נקי, טהור. עולם שבו לא ייתכנו שקרים, ותתאפשר האמת. כדי להגיע לאמת נהיה חייבים להסיר את המסכות" , "הכלכלה החדשה לא תיבנה על מניפולציות. זו תהיה כלכלה מעצימה שתיבנה על עקרונות של שיתוף וערבות הדדית.".
מובן שאין כאן שמץ מהבנת עולם, ידיעה בטבע האדם , גילוי והעמקה.
צר לי שרי, צר לי אחותי. אינני מצטרף לחגיגת הלידה. זו היא רק עוד אבן דרך במאבק האמיץ שלך.
אייל זמיר,
מנהל המכון למנהיגות הומנית,
ממקימי בית הספר למנהיגות של צה"ל
הוידוי החושפני של שרי אריסון על המסרים שהיא מקבלת ועל התקשורים עוררו סערה בביצה הקיצית שלנו. העיתונות חגגה, במגזינים הכלכליים הרימו גבה, ולאחריה קול שבר על יכולתה ועל איזונה של בעלת המניות הבכירה בבנק הפועלים .
כולם התייחסו אך ורק ליכולת התקשור המופלאה של שרי ולא לנושאים אחרים מרתקים וחשובים מאוד שעולים מספרה - "לידה- כשהרוח והחומר נפגשים".
החלטתי לקרוא את הספר מתחילתו ועד סופו. על כן, באיחור מה אני מגיב רק עתה - אתכם הסליחה.
מעבר לנושא התקשורים שתפס חלק קטנטן מהספרון ובניגוד למהומה התקשורתית, נפגשתי בחומרים אחרים . נחשפתי לשרי, מנהיגה טבעית, מנהיגה גדולה , אנושית עד כאב ועם נתינה מהלב.
קרן אריסון, מכון ויצמן, בית החולים איכילוב, אוכלוסיות במצוקה, תרבות, אומנות, ספורט, נכים, ארגון מתן, מהות החיים, חזון מיה וזו רק רשימה חלקית.
מעבר לנתינה, הנושא המרכזי של הספר הוא חיפוש הדרך הסיזיפי של המחברת אחר משמעות ורוחניות. עושה רושם שהנה הפעם את השלווה ואת האמת ומיד סערה שוטפת אותה מכף רגל ועד ראש.
הנה, עוד רגע יפצע האור עד שללא כל אזהרה החושך מתפשט ונוגע בשורשי העצבים. כותבת שרי - "במהלך השנים התנסיתי, למדתי וטופלתי בתורות רבות. קורס בניסים, שיטת סילבה, הפורום, הילינג, צ'יי-קונג, רייקי, מדיטציות, קבלה , אהבה רבה, ברהמא קומאריס ועוד"
ומה עכשיו - שם הספר - לידה , מרמז על התחלה חדשה, מלאת כוחות, טוהר ואמת.
צר לי שרי, צר לי אחותי על מה שעברת ועוד יותר שאינני מצליח להתחבר ללידה החדשה.
צר לי מאוד עליך ועל רבים אחרים שנופלים קורבן לרוחניקים מבולבלים. לו היית שואלת אותי הייתי אומר לך שאף אחת מהשיטות והדרכים שהתנסית בהן לא תביא אותך לאיזו שהיא שלווה, אור או עליונות רוחנית כל שהיא. אין דבר בתנוחות גוף, נשימות כאלה ואחרות, מגעי גוף, הדלקת נרות, ניסים וצ'אקרות למיניהן כדי לקרב אותך ולו במעט לרצון האמיתי והכן שלך ברוחניות.
לא שאני מזלזל בשאיפה זו, נהפוך הוא, אני מאוד בעד.
כמי שעוסק באימון למנהיגות, בכריזמה ובהשפעה, ברורה לי לגמרי עוצמתה של מנהיגות רוחנית. מכאן גם העיסוק שלי ברוחניות ובמנהיגות. תמיד התקנאתי באנשים דתיים שלא צריכים לעמול קשה כדי להרגיש רוחניים אלא שהקושי האמיתי הוא לגעת ברוחניות בעולם חילוני.
זהו לטעמי האתגר הגדול ביותר שניצב לפנינו ושיש לו השפעה של ממש על איכות החיים של כל אחד ואחד מאיתנו ועל עתידה של האנושות בכלל. בניגוד לפיקנטריה השטחית בעניין התקשורים שהודגשה בתקשורת זהו גם כל עיקרו של הספר- המאבק ההירואי של המחברת להגיע לרוחניות ולמשמעות.
אלא, שכאמור כל הדרכים שבחרה בהן המחברת אין בהן ממש. כדי לגעת ברוחניות יש להקיף שלשה מימדים שהם: העמקה, גילוי וידיעה.
האם יש בגילויים החושפניים של שרי משהו מהגילוי, מהידיעה או מההעמקה -
תבחנו בעצמכם : "הנשמה שלנו כולה טוב, כולה חופש ושלווה, שקט, אהבה ואינסוף", "העולם החדש שאני רואה לנגד עיני יהיה עולם נקי, טהור. עולם שבו לא ייתכנו שקרים, ותתאפשר האמת. כדי להגיע לאמת נהיה חייבים להסיר את המסכות" , "הכלכלה החדשה לא תיבנה על מניפולציות. זו תהיה כלכלה מעצימה שתיבנה על עקרונות של שיתוף וערבות הדדית.".
מובן שאין כאן שמץ מהבנת עולם, ידיעה בטבע האדם , גילוי והעמקה.
צר לי שרי, צר לי אחותי. אינני מצטרף לחגיגת הלידה. זו היא רק עוד אבן דרך במאבק האמיץ שלך.
אייל זמיר,
מנהל המכון למנהיגות הומנית,
ממקימי בית הספר למנהיגות של צה"ל
